תוכן

ה) והנה אם כל הבינה של אימא, היתה צריכה להגדיל ולהכפל כפלים, כדי להשלים חסרון מה שנכנס בז"א, הוכרח שבינה תחסר כחה מכח חכמה דאימא, לפי שחכמה דאימא שלא נכפלה, וכל כחה נשאר בה, יש בה כח ותוספת מעלה מן הבינה, אשר חצי כחה ניתן לה להשלים חסרון התחתון. כי אעפ"י שאמרנו שהגדילם כפלים, ודאי שנתמעט אור שלה מבראשונה, ע"י תוספת הגדול שהוצרכה ליגדל, וא"כ תהיה גרועה מן החכמה, ותפסק זווגייהו, ולכן הוצרך שלא תשתנה כלה. אמנם ישאר שליש העליון שבה, שלם בכחו, שלא ישתנה מדרגתו, וכיון שבאותו השליש תהיה שוה אל החכמה, יספיק לכשיהיה זווגייהו תדיר. והטעם הוא, כנודע שהבינה נקראת ה' עילאה, שציורה ג' קוים: ימין, ושמאל, ואמצע. ונמצא, כי בהיות השליש העליון שבה קיים בשלימותו, הרי ג' הקוים קיימים בשלימותם, בבחי' חב"ד שבה, שהם ג' קוים. וכיון שהג' קוים ניכרים בראשיתם, ששם הוא עיקרם, אין צורך שיוכרו הג' קוים בב' השלישים התחתונים, שהם ו"ק תחתונות שבה, שאינם חשובים בערך ג' ראשונות.